החלטה בתיק ת"א 3112-11-12

בפני בקשתו של המבקש כי אורה על ביטול צווי העיקול הזמניים שהוטלו על זכויותיו ו/או נכסיו, לבקשת המשיבים, במסגרת תביעה כספית שהגישו כנגדו, על הסך של 25,000 ש"ח, בגין דמי שכירות שעליו, לדידם, לשלם בגין חנות מס' 15, שהשכירו למבקש, הנמצאת בגוש מס' 301, חלקה 35, ברח' היוצר 1 בקרית מלאכי.

על פי ההלכה, הדיון בבקשה לביטול עיקול המוגשת במסגרת 30 הימים הקבועים בתקנה 367(ג) לתקסד"א, כמוהו כדיון "דה-נובו" בבקשה להטלת העיקולים.

כאמור בתקנות 362 ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי הרי שמספר תחנות בדיקה נורמטיביות ניצבות בדרכם של צווי העיקול:

1.         קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

2.         קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים יכביד על ביצועו של פסק הדין.

3.         מאזן הנוחות בין הצדדים או הנזק אשר ייגרם למבקש צווי העיקול לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתנו הצווים.

4.         שאלת תום ליבו של מגיש הבקשה למתן צווי עיקול זמני.

5.         השאלה האם מתן צווי העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין.

6.         שאלת מידתיות הפגיעה של צווי העיקול - כלומר, שהפגיעה אינה במידה העולה על הנדרש.

למרות ששיקולים אלה נזכרים באופן נפרד בתקנות, הרי שאין ספק כי הם חופפים במידת מה זה את זה ומשפיעים זה על זה - לדוג': פשיטא כי השאלה האם ראוי וצודק ליתן את הצו תושפע מתום ליבו (או חוסר תום ליבו) של מבקש הצו וכי מאזן הנוחות (או מאזן הנזקים) בין הצדדים משפיע על שאלת מידתיותה של הפגיעה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה להטלת העיקולים על נספחיה, בבקשה לביטולם, בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול העיקולים להתקבל.

לטעמי, לא עלה בידי המשיבים להוכיח את דבר קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים יכביד על ביצועו של פסק הדין.

לעניין ההכבדה ביקשו המשיבים להישען על סע' 8-10 לתצהיר המשיב מס' 2, שתוכנו כהאי לישנא:

"המשיב לא שילם עד היום את סכום הוצאות המשפט ( 1,080 ש"ח) ושכ"ט עו"ד ( 7,500 ש"ח) בהן חוייב בפסה"ד בבית משפט השלום בקרית גת ואינו משלם את דמי השכירות גם כיום בגינם מוגשת תביעה זו. סכומים אלו, הם סכומים בהם המשיב כבר הודה או שכבר ניתן פס"ד המחייב את המשיב בתשלומם.

למיטב ידיעתי המשיב חייב כספים רבים וכנגדו תיקי הוצל"פ רבים.

זאת ועוד. המשיב בהודיע בראש חוצות כי אינו מתכוון לשלם את חוב דמי השכירות שהוא

חייב לנו. בנסיבות אלו אנו חוששים כי נשאר מול שוקת שבורה, ולא נצליח להפרע את

הכספים בהם כבר זכינו ובדין ו/או שהמשיב כבר הודה בהם.

לפיכך מתבקש כב' בית המשפט להורות על עיקול הכספים, בדחיפות, לפני שאלו ישוחרר